תעודת בגרות

תעודת הבגרות מוענקת על ידי משרד החינוך הישראלי, וייעודה המרכזי הוא הצהרה על עמידה בבחינות הבגרות . השכלתו התיכונית של אזרח ישראלי נמדדת על ידי תעודת הבגרות. לפני שנים הייתה תעודת הבגרות דרישה עיקרית לצורך קבלה לעבודה, אך כיום המצב השתנה ומרבית המקומות דורשים לפחות תואר ראשון, אך יחד עם זאת יש מקומות עבודה שדורשים רק תעודת בגרות מלאה.

על מקצועות הבגרות
בכדי לקבל תעודת בגרות יש לעמוד בדרישה של בחינה בהיקף 21 יחידות לימוד שמהן יש 19 יחידות לימוד שהן חובה ו 5 יחידות לימוד שאותן יכול לבחור התלמיד מבין רשימת מספר מקצועות. יש הבדל בין מקצועות הבחירה בחינוך האקסטרני ובחינוך האינטרני. תלמיד המעוניין בכך יכול לבחור להיבחן בכמה שיותר מקצועות לימוד ואו להרחיב את מקצועות החובה לצורך הפיכתם למקצועות בחירה. 

תעודת בגרות אינטרנית
בית הספר התיכוני מהווה את מסגרת הלימודים הרשמית לצורך קבלת תעודת בגרות. לימודים במסגרת זו נקראים לימודים אינטרנים. במסגרת השכלתו של תלמיד התיכון עובר התיכוניסט בחינות בגרות המתחילות בכיתה י´. במסגרת האינטרנית השקלול נעשה על ידי ציון בית ספרי שנקרא ציון מגן. ציון המגן נבחר על פי בית הספר ודרישות המורים. הציונים של המגן ושל הבגרות הם אלה שקובעים את הציון הסופי. כדי לקבל זכאות לתעודת בגרות יש להיבחן בתנ"ך, לשון והבעה, היסטוריה, אזרחות, אנגלית ומתמטיקה. 

תעודת בגרות אקסטרנית
תלמידים שלא לומדים במסגרת בית ספרית נבחנים לבחינות הבגרות במסלול אקסטרני. הדמיון היחידי בין החינוך האינטרני לחינוך האקסטרני הוא העובדה ששניהם נועדו להגיש את התלמיד לאותה תעודת בגרות. בתי הספר האקסטרנים בישראל פופולרים מאוד בשנים האחרונות. הנבחן האקסטרני צריך לפתוח תיק נבחן חיצון בשלוחת הבחינות של משרד החינוך. אחרי שפתח את התיק יכול התלמיד האקסטרני לגשת באופן עצמאי לבחינות הבגרות. נבחנים אקסטרנים לא מקבלים ציון מגן, והציון הסופי שלהם נאמד אך ורק על תוצאות בחינת הבגרות שלו.