הלימודים מלווים אותנו ומזדנבים אחרינו כבר משחר ילדותנו, התחלנו ללמוד כבר בגן הילדים כיצד לכתוב את השם שלנו, ועוד כל מיני פעולות למידה בסיסית. מגן הילדים דילגנו (חלקינו ברצון וחלקינו בחוסר רצון) לבית הספר שם כבר העבידו אותנו קשה יותר. גם כשאנחנו מסיימים את חוק חינוך חובה ונפטרים מבית הספר אנחנו ממשיכים ללמוד גם בצבא, ומכוח האינרציה אנחנו נרשמים לאוניברסיטה לצורך לימודי תואר ראשון.
אינרציה?
את האמת, לא בטוח שאנחנו מתחילים ללמוד מכוח האינרציה בלבד, לרוב אנחנו עושים את זה מתוך רצון בריא להתקדם בחיים ולא להיתקע באיזו עבודה שחורה. לשמחתנו הרבה מרביתנו יכולים ללמוד הודות לקיומן של המלגות והתקציבים והסיועים שמקבלים סטודנטים שיש להם בעיות תקציב. בעבר הלא ממש רחוק רק מי שהפרוטה הייתה מצויה בכסו יכול היה ללמוד, ואנשים מעוטי יכולת נאלצו להשתעבד לעבודות שחורות ומבזות רק בגלל מעמדם הנחות, ומי שנולד למשפחה הנכונה למד והפך לאיש מקצוע משגשג במקצועות החופשיים השונים.
מדוע ללמוד בכלל? - אפרוריות
זכר לאותם ימים אפלים הוא האפשרויות שפתוחות בפני מי שלמד, והתהום הפעורה או אם נהיה פחות דרמטיים – הבינוניות והאפרוריות שפרושים בפני מי שלא למד. כל חיפוש במדור דרושים יכול לעשות לאדם הממוצע רע על הלב ולהריץ אותו למוסד הלימודים הקרוב כדי להציל את עצמו מגורל של עובד בתפקידים כגון אבטחה, שירות לקוחות או כל מה שלא מצריך ודורש השכלה גבוהה. רוב האנשים שההחלטה נתונה בידם בוחרים שלא לקבור את עצמם בתוך עתיד אפרורי של עבודה קשה ולא מתגמלת, ללא תנאים והטבות שניתנים רק למי שלמד.
מדוע ללמוד בכלל? - מתנה
מרביתנו חוננו בשכל ישר ובאינטליגנציה בסיסית, ואם נבחר מסלול לימודים שמתאים לנו מבחינת חסרונות ויתרונות המאפיינים אותנו, נוכל למנף את עצמנו ולהתקדם בחיים. כל סוג של לימודים, בין אם מדובר בלימודי תעודה או בלימודי תואר יקדמו ויסייעו לנו ויאפשרו לנו תעסוקה נאורה יותר. האויב הראשי שמטרפד אותנו מלהתקדם הוא הפחד. כולנו חוששים בכישלון, אבל אפשר להשתמש בחשש ופחד מפני כישלון כך שידרבנו אותנו להתקדם ולהצליח.