סלילת הדרך למקצוע הפסיכולוג היא לא פשוטה וכוללת בתוכה מעבר של לימודי תואר ראשון המקנים את הידע הבסיסי והתיאורטי בכל הנוגע למחקר וללימודים הבסיסיים המשותפים לכל תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה. בכדי להפוך לפסיכולוג מורשה יש לעבור גם לימודי תואר שני בהם בוחרים מסלול התמחות וכן מסלול מחקרי או רגיל. לאחר אלו יש לעבור גם התמחות ארוכה. על כן, התואר מיועד לאנשים שאפתניים, סבלניים ומתמידים שיכולים לעבור את התלאות הרבות שיש לפני שמגיעים לתואר ולהסמכה הנרגשת כפסיכולוג. לא מעט מתלבטים איזו התמחות כדאי לבחור לתואר שני בפסיכולוגיה? מאמר זה יציג 3 מגמות אפשריות (מבין רבות) ואת תכניהן.
התמחות בפסיכולוגיה חברתית
ללימודי תואר שני ניתן לבחור התמחות בפסיכולוגיה חברתית במסגרתה נחשפים למחקרים מגוונים בתחום החברתי-פסיכולוגי. התלמידים יחשפו לקונפליקטים קבוצתיים שונים, לקוגניציה, מודעות, מוטיבציה, נורמות חברתיות, מדעי המוח, ייעוץ ארגוני, פסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית, תפיסות חברתיות, כיצד מקבלים החלטות ומנהלים משא ומתן, תורת המשחקים, קשרים תרבותיים ועוד.
|
|
התמחות בפסיכולוגיה חברתית? בפסיכולוגיה קוגניטיבית? |
|
|
התמחות בפסיכולוגיה קוגניטיבית ונוירו-פסיכולוגיה
הן לימודי פסיכולוגיה קוגניטיבית והן לימודי נוירו-פסיכולוגיה מתבטאים בנושאי לימוד דומים שנושקים אחד לשני בתחומים שונים. בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ניתן למנות נושאי לימוד בתחום המחקר וחשיפה למדעי החיים, פילוסופיה, בלשנות ואף מדעי המחשב. בוגרי תואר זה ילמדו יחסי דמיון, פסיכולוגיה של המילים, תהליכים ביצירה ובמחשבה, קבלת החלטות בתנאים שונים, פילוסופיות הקשורות לקוגניציה ועוד. בהתמחות נוירו-פסיכולוגית קיים מסלול פרקטי-יישומי בן 3 שנים שבתומו מתחילים את הסטאז´. לעומת זאת המסלול השני אורך שנתיים והוא מחקרי בעיקרו. מסלול זה מכשיר סטודנטים לתחום המחקר ועבודה בו.
התמחות בפסיכו-ביולוגיה
מגמת לימודים נוספת המכונה פסיכו-ביולוגיה מקשרת בין עולם הפסיכולוגיה לבין היסודות הביולוגיים של האדם והתנהגותו. מדע זה מקשר בין הליך פיזיולוגי לבין הליך פסיכולוגי וכיצד אחד משליך על השני. בלימודים אלו יחשפו התלמידים לנושאי לימוד כגון אינטראקציות מערכת העצבים עם מערכת החיסון והזיכרון, מערכת החיסון והשפעתה על המוח, התנהגות ומוח ועוד.