כיום פרוסות ברחבי ישראל שמונה אוניברסיטאות רשמיות והן- תל אביב, בר אילן, באר שבע, חיפה, הטכניון, העברית, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה.
כל אדם המבקש ללמוד באוניברסיטה או במוסד אחד להשכלה גבוהה, מחוייב לעמוד בתנאי הקבלה של חוג הלימוד אליו נרשם. כל חוג מאופיין בתנאי קבלה שונים, המשתנים לעיתים גם בין האוניברסיטאות השונות בהתאם להיצע וביקוש. כיום פרוסות ברחבי ישראל שמונה אוניברסיטאות רשמיות והן- תל אביב, בר אילן, באר שבע, חיפה, הטכניון, העברית, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה.
מהם התנאים המחייבים עבור קבלה לאוניברסיטאות בישראל?
הפרמטר הראשון, ולרוב גם המחייב, לשם קבלה למוסד אוניברסיטאי, הוא תעודת בגרות מלאה. כיום, למעט מקרים חריגים, לא ניתן להתקבל ללימודים אוניברסיטאים ללא תעודת בגרות הכוללת של שלל מקצועות החובה. מעבר לכך, מוגדרים לתחומי לימוד רבים ציון בגרות משוכלל מינימלי, כמו גם צורך בציוני בגרות גבוהים במקצועות ספציפיים. לצד זאת, מהווה ציון הבחינה הפסיכומטרית פרמטר נוסף ומכריע, אשר לו השפעה של כחמישים אחוז על הקבלה או אי הקבלה ללימודים.
מהו ציון ההתאמה?
מרבית האוניברסיטאות עורכות ממוצע בין ציון הפסיכומטרי וממוצע ציוני הבגרות, כאשר זה האחרון מכונה "ציון התאמה". כך, למעשה, מהווה ציון ההתאמה איגוד של מרכיבים אלה לכדי יצירת מרכיז מרכזי בשיקולים לקבלתו של סטודנט פוטנציאלי. את גובה ציון ההתאמה ניתן לחשב באמצעות הנוסחא הבאה: 0.02 X ציון הפסיכומטרי + 0.35 X ממוצע הבגרות + 35.703.
מהו חתך הקבלה?
על פי רוב, מאופיינות האוניברסיטאות בחתך קבלה מסוים, הנקבע מדי שנה על פי ההיצע והביקוש של כל חוג וחוג. חתך הקבלה המינימלי מגדיר למעשה את ציון ההתאמה הנמוך ביותר המאפשר קבלה לחוג מסוים. כמשתמע מכך, לחוגים מבוקשים יוגדרו חתכי קבלה גבוהים ולחוגים נמוכים יוגדרו, בהתאמה, חתכים נמוכים יותר. חשוב לציין, כי מקרים מיוחדים, יתקבלו ללימודים רק מועמדים שיענו על חתך הקבלה המתאים.