סמיכה לרבנות

בדת היהודית קיים מושג הנקרא סמיכה לרבנות. ישנם כאלו המכירים את המושג בשמות אחרים כגון סמיכת זקנים או היתר הוראה. המשמעות של המושג היא מתן סמכויות לאדם לפסוק הלכה על פי השיפוט האישי שלו, ולמעשה לשאת בתואר של רב. הסמיכה נעשית אך ורק על ידי רב מוסמך החותם על האישור. האישור החתום נקרא כתב סמיכה אשר היווה את השושלת של העברת סמכויות פסיקת ההלכה מדור לדור, לאורך כל ההיסטוריה היהודית בגולה ובארץ ישראל.

מהי שלשלת הסמיכה?
כאמור, המורשת של תהליך הסמיכה לרבנות עוברת מדור לדור ביהדות עוד מתקופת משה רבנו ודרך תקופות חשובות אחרות בהיסטוריה היהודית של עם ישראל. שלשלת הסמיכה עברה דרך תקופת המשנה בה קיבל משה רבנו את התורה מידי האל במעמד הר סיני, דרך תקופת התנאים, תקופת האמוראים וגם שרדה את ההתפזרות של היהודים במקומות מרוחקים בעולם. מאז ועד היום המסורת קובעת כי רב הבוחן את תלמידו ומוצא אותו ראוי להוראה, מסמיך אותו באמצעות כתב סמיכה ובכך ממשיך את השלשלת המפוארת.

	בדת היהודית קיים מושג הנקרא סמיכה לרבנות

סמיכה לרבנות בימינו
בימנו מוסד הסנהדרין אינו קיים. בהיעדרו של מוסד המהווה את הסמכות העליונה ביותר של פוסקי הלכה ישנם כללים אחרים ממה שהיה נהוג בעבר. למשל, אף בית דין רבני אינו יכול לפסוק גזר דין מוות לאדם שפשע או חטא. בנוסף, למרות שמסורת הסמיכה לרבנות קיימת גם בתקופתנו, אין לה למעשה כל תוקף הלכתי בעל מהות. לכן, הסמיכה לרבנות יכולה לשמש אך ורק ככתב המלצה, ולהעיד על המחזיק בה כראוי לשמש כרב בקהילה. הרבנות הראשית לישראל היא זו שעורכת את מבחני ההסמכה ומסמיכה רבנים מכהנים.

סוגים שונים של הסמכה לרבנות
הרבנות הראשית לישראל מקיימת כיום שלושה סוגים של הסמכות לרבנות עבור אנשים שעמדו בכל הקריטריונים ועברו את המבחנים הדרושים לכל הסמכה. ישנה הסמכת יורה יורה אשר בה נבחנים המועמדים בנושאים כמו הלכות שבת, חופה וקידושין, אבלות, נידה, מקוואות וכו´; הסמכת כושר לרב עיר הכוללת מבחנים על שאר ההלכות הנוגעות לאורח החיים ויורה דעה; והסמכת ידין ידין אשר כוללת מבחנים על דיני אישות וממונות אשר מסמיכה דיינים.