רפואה היא, כידוע, מדע העוסק בחקר אבחון וטיפול במחלות ובניסיון לשיפור הבריאות. במרוצת השנים התפצלה הרפואה לענפים מרובים: מבחינים בין רפואה פנימית, רפואת עיניים, אף אוזן וגרון וכו´. לימודי הרפואה ממשיכים לשמור על מעמדם הבלתי מעורער כאחד התחומים המבוקשים והיוקרתיים ביותר בארץ בקרב מועמדים ללימודים אקדמיים. לימודי הרפואה נמשכים שבע שנים כאשר בסיומם מקבלים תואר דוקטור ברפואה (M.D. Medical Doctor) כאשר השנה השביעית היא שנת סטאז´ – התמחות בפועל. לקראת סיום התואר, הסטודנטים לרפואה מתמחים בתחום ספציפי. תחומי ההתמחות רבים ומגוונים - נוירולוגיה, כירורגיה, רפואה פנימית, רפואת משפחה, אורתופדיה, גניקולוגיה, אורולוגיה, פסיכיאטריה ועוד.
מוסדות הלימוד האקדמיים בארץ מציבים תנאי סף מאד גבוהים לקבלה ללימודי רפואה ועל כן לא מעט סטודנטים ישראלים פונים למסגרות לימוד בחו"ל, אשר מציעים תנאי קבלה נוחים יותר. עם זאת, הלימודים בחו"ל כרוכים בדמי מחייה גבוהים ובקשיים אפשריים בתחומי השפה, אופי הלימודים וכו´. סטודנטים ישראליים רבים מעדיפים, על אף הרף הגבוהה שמציבים מוסדות הלימוד בארץ – להשקיע את מיטב זמנם ומאמציהם כדי להתקבל אליהם וללמוד בארץ.
תנאי קבלה ללימודי רפואה
כפי שצוין, תנאי הקבלה ללימודי הרפואה בארץ גבוהים מאד, אם לא הגבוהים ביותר הקיימים: ציון הפסיכומטרי הנדרש הוא 700 ומעלה וממוצע הבגרות למעלה מ-95. יש לציין, כי תנאי סף לקבלה ללימודים משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנה לשנה בהתאם להיצע הנבחנים באותה השנה. כך, יכול להיות שסטודנט שלא התקבל ללימודים בשנה מסויימת – יתקבל, עם אותם נתונים בדיוק, בשנה שאחריה. בנוסף לציון פסיכומטרי וממוצע בגרויות גבוהים – לאחר מעבר הסף הראשוני, מזומנים המועמדים למבחני התאמה שונים הנערכים ע"י האוניברסיטאות: אוניברסיטת תל אביב עורכת את מבחן מו"ר, והאוניברסיטה העברית בירושלים את מבחן המרק"מ. המבחנים בוחנים התאמה אישית, מוטיבציה, אישיות מתאימה וכו´. ציוני מבחני ההתאמה משלובים עם ציוני הסכם – ועל פיהם נקבעת הקלה הסופית לפקולטה.